<h1>ארחות חיים הלכ' ברהמ"ז סימן נ"ד</h1>
<h2>דף מט.</h2>
וכל אחד מאלו הג' ברכות היתה ראויה להיות פותחת בברוך ובהזכרת השם ומלכות כדרך כל ברכה שאינה סמוכה לחברתה אבל מפני שסדרום יחד תקנום כדין כל ברכות הסמוכות שאינן פותחות בברוך ואין בהם מלכות לפיכך הצריכו להשלים המלכות הראוי לומר בהם וקבעו בהטוב והמטיב שתי מלכיות לבד מדידיה וכן המנהג ומלך העולם הוא מלכות דידה ואבינו מלכנו וכו' המלך הטוב והמטיב הרי שתים לבר מדידיה. ויש שואלין למה הוצרכו להשלים המלכיות באלו יותר מבשאר הברכות הסמוכות כגון של י"ח וכיוצא בהם. ומתרץ הר' שמואל כי משה תקן ברכת הזן ויהושע ברכת הארץ ודוד ושלמה בונה ירושלם כולהו בפתיחה ובחתימה וחברום חכמי' ונטלו המלכות מראשם והחזירו' בראש ברכת הטוב והמטיב. והראב"ד כתב טעם אחר משום דכלה תוספ' היא עשו בה כדי שתראה תשלום לחסרון האחרו' דהטוב והמטיב אינה מברכת הזן כדאמי' בגמ' דהטוב והמטיב ביבנה תקנוה על ענין הרוגי ביתר דאמרי' באיכה רבתי ת"ק בתי מדרשות היו בביתר ובכל בית המדרש היו בו ת"ק מלמדי תינוקות. ואנשי העיר בעלי מלאכה וששים ריבוא ובמלכות אדריאנוס לקחו אותם הרומיים וישפכו בעיר דם לרוב מאד ויהרגו עד תום כל העיר טף ונשים ויצו המלך לבלתי קברם ויהי שם מחוץ לעיר כרם גדולה לאדריאנוס ארכה י"ח מיל ורחבה י"ח מיל ויקיפו את הכרם ממתי ישראל סביב סביב זה על זה מלא קומה ופשוט ידים ויעמדו שם כ"ה שנה כל ימי אותו המלך ולא הסריחו ולא הבאישו ואחר מות המלך עמד מלך אחר ויצו לקוברם וילכו כל העם לקוברם ויקברום במקומן בכרם בו ביום תקנו הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה. וזה שקבעוה כאן י"א משום דאמרי' בירושלמי על חרבן ביתר באותה שעה טבעה קרן ישראל ואינה עתידה לחזור עד שיבא בן דוד לפיכך קבעוה אחר בונה ירושלם. והר' אשר כתב מפני כך תקנוה בברכת המזון ולא בתפלה משום שהיו מברין את האבל ברחובה ומפני כבודן של הרוגי ביתר והרמב"ן כתב טעם אחר משום מעשה כרמו של אדריאנוס זכר לדבר. ופותחת בברוך לפי שאינה סמוכה לאחרות ויש בה הזכרת השם ומלכות מזה הטעם אחר שהראשונות מן התורה וזו מדרבנן ודאי אין לדון אותה לסמוכה להן.
